טלטלה אסטרטגית מאיימת לפרק את מאזן הכוחות המסורתי במזרח התיכון: דיווח נרחב ודרמטי שפורסם בעיתון ה'וושינגטון פוסט' חושף כי מדינות המפרץ הפרסי מאבדות לחלוטין את אמונן באסטרטגיית המלחמה והמדיניות של הנשיא דונלד טראמפ מול טהרן, עד כדי בחינה של דרישה חסרת תקדים לפינוי הבסיסים הצבאיים האמריקניים המוצבים באזור.
על פי הדיווח, המסתמך על שורת גורמים רשמיים ערביים ומערביים, התסכול בקרב חמש מדינות מפתח - ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר, כווית ובחריין - הגיע לרמת שיא שלא נראתה כמותה מאז תחילת העימות הצבאי מול איראן.
גורמי ממשל במפרץ מתארים את מדיניות הבית הלבן כ"כאוטית ובלתי צפויה", ומאשימים את הממשל האמריקני בהצתת עימות אזורי מבלי לגבש אסטרטגיית יציאה או יכולת להגיע להסדר מדיני בר-קיימא.
בכיר במפרץ צוטט ב'וושינגטון פוסט' כשהוא מטיח ביקורת חריפה במיוחד:
"טראמפ התחיל במלחמה הזו, ואנחנו אלה שנושאים בתוצאות ומשלמים את המחיר הכבד."
מנהיגי המפרץ מביעים חרדה עמוקה מכך שהנוכחות הצבאית האמריקנית בשטחם, שבעבר נתפסה כערובה לביטחון וליציבות, הפכה כעת ליעד לפגיעות איראניות ולמקור ישיר לסכנה. כתוצאה מכך, מדינות כמו קטאר ובחריין - המארחות את בסיסי הענק של צבא ארה"ב והצי החמישי - החלו להטיל ספק גלוי בכדאיות המשך פריסתם של הכוחות האמריקניים.
הזעם במפרץ מוזן גם מהפגיעה הכלכלית הקשה שספגו מדינות האזור:
שיתוק נתיבי הנפט: המשך סגירתו של מצר הורמוז צמצם את תנועת המכליות בכ-90%, כפה על סעודיה לנתב מחדש את ייצוא הנפט דרך נמלי הים האדום, והקפיץ את מחירי הנפט הגולמי בעולם.
הסכם שהתמוסס: במפרץ זועמים על כך שמזכר ההבנות שנחתם בעבר התעלם ממוקדי האיום המרכזיים עליהם - מערך הטילים של טהרן ופעילות השלוחות שלה ברחבי האזור.
השחיקה העמוקה במעמדה של ארצות הברית כבר דוחפת את מדינות האזור לחפש חלופות ביטחוניות ולפזר סיכונים. ביטוי מובהק לכך ניתן בהסכם ההגנה המשותף שנחתם לאחרונה בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן - מהלך שדיפלומטים מערביים הגדירו כמסר ישיר וחד לוושינגטון, לפיו מדינות המפרץ אינן מסתמכות עוד על המטרייה הביטחונית האמריקנית כבלעדית.
מנגד, מומחים מציינים כי מדינות המפרץ עדיין תלויות במידה רבה בנשק ובמודיעין אמריקני, מה שיוצר מלכוד אסטרטגי מורכב. עם זאת, עצם העלאת הדרישה לסגירת הבסיסים מסמנת את המשבר הדיפלומטי והביטחוני החמור ביותר שידעו יחסי ארה"ב והמפרץ מזה עשרות שנים.
תגובות (0)
אין תגובות עדיין. תהיה הראשון להגיב!
הוסף תגובה